#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המודר הנאה מחבירו, האם הוא רשאי להשאילו ולשאול ממנו למבואר במשנה?<br>ומה הטעם? (2)<br>ולטעם הראשון מאי קמ""ל מתני'?"	"אסור בשניהם.<br>לא ישאל ממנו משום שהוא נהנה. ואסרו גם להשאילו.<br>ולת""א בגמ' הוא משום דאיירי כששניהם מודרים זה מזה. וקמ""ל מתני' כר""א דויתור אסור במודר הנאה.<br>ולת""ב בגמ' אף כשרק הוא מודר, גזירה לשאול אטו להשאיל."	נדרים דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לדעת אביי המודר הנאה מחבירו אסור להשאיל לו שמא ישאל ממנו, וכן אסור למכור לו שמא יקנה ממנו.<br>מ""ש מהא דהמודר הנאה מישראל מוכר ביותר ולוקח בפחות? וכן דאמרינן התם דבזבינא חריפא שרי ליה למכור?<br>ומ""ש מהא דהריני עליך חרם רק המודר אסור אבל המדיר מותר?"	"התם שנדר מכל ישראל ואי אפשר לו אלא ע""י נכרים לא גזרו עליו שלא הטריחוהו בזה כ""כ.<br>גזרינן רק בשאילה ומכירה דלא משמע לאינשי שיאסרו במודר הנאה, ואיכא למיגזר זה אטו זה. אבל בהנאה גמורה כאכילת פירות ליכא למיגזר ורק המודר אסור."	נדרים דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר קונם שאיני חורש בפרתך לעולם, האם אחרים מותרים לחרוש עבורו?	אם דרכו לחרוש בעצמו בשדה, אחרים מותרים עבורו.<br>אם אין דרכו בכך, ודאי דעתו לאסור שלא יהנה גם בחרישת אחרים עבורו, ואסור.	נדרים דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל מה יעשה המדיר?<br>וכשהם מהלכים בדרך?<br>וכשאין עמהם אחר?	"ילך אצל חנווני ויאמר לו איש פלוני מודר ממני וכו', והוא נותן לו וחוזר ונוטל מעות ממנו.<br>נותן לאחר לשום מתנה והלה מותר בה.<br>לת""ק מניח ע""ג הסלע ומפקיר, ורבי יוסי אוסר."	נדרים דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רבי יוסי אסר במודר הנאה שיניח המדיר את המאכל על הסלע ויפקירנו ויזכה בו המודר.<br>מה פירש ריו""ח בטעמיה דר' יוסי?<br>ומהיכן הקשו עליו?<br>ומה חילקו? וכיצד נדחה התירוץ?<br>ומה פירש רבא בטעמו דר' יוסי?"	"משום דס""ל דהפקר כמתנה ואינו יוצא מרשותו עד שיבוא לרשות זוכה.<br>והקשו מהא דשרי ר' יוסי היכא דהפקרו קודם לנדרו.<br>ודחו דהוא משום דאין דעת המדיר על מה שהקנה.<br>והקשו מהא דמקנה נכסיו לעבדיו, מקצתן לראשון וכולן לשני, זכה שני בהכל וגם במה שהקנה לראשון. הרי שדעת האדם גם על מה שהוציא מרשותו.<br>אלא דר' יוסי מגזירה אטו מעשה דבית חורון. וכשקדם ההפקר לנדר ודאי אין ההפקר מתורת הערמה."	נדרים דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן מתיר גם ר' יוסי למודר הנאה להנות מחבירו ע""י הפקר?<br>ומה הטעם בזה לס""ד ולמסקנא?"	"בזמן שהפקרו קודם לנדרו.<br>לס""ד משום דאין דעת הנודר על מה שהפקיר.<br>למסקנא משום דטעמיה דר' יוסי מחשש הערמה כמעשה דבית חורון, וכה""ג דההפקר קדם ל""ש הערמה."	נדרים דף מג		
